רוב האנשים חושבים שכן. אבל זו כמעט אף פעם לא האמת.
זוגות לא נפרדים בגלל ריב אחד. עובדים לא עוזבים בגלל שיחה קשה אחת. שותפים לא מפרקים חברה בגלל ויכוח אחד.
ריב הוא קצה הקרחון
ריב הוא כמעט אף פעם לא הסיבה. הוא לרוב קצה הקרחון. הוא רק הרגע שבו משהו עמוק יותר כבר לא יכול להישאר מתחת לפני השטח.
האמת היא שתהליכי פרידה מתחילים הרבה לפני הריב. הם מתחילים בשקט.
כאשר שוב לא הקשבת באמת. שוב מישהו הרגיש לא חשוב. פעם נוספת העדפת להיות צודק במקום להבין.
זה קורה בזוגיות
האחד מדבר, ואתה כבר עסוק לענות. היא משתפת, ואתה כבר עסוק להסביר למה היא טועה. ובאיזשהו שלב — מישהו מפסיק לדבר.
כשמישהו מפסיק להתווכח איתך — זה לא אומר שהוא הסכים. זה אומר שהוא הפסיק להשקיע.
זה קורה בדיוק אותו דבר בעבודה
עובד לא עוזב ביום שהוא מודיע. הוא עזב רגשית הרבה קודם. שותפות לא מתפרקת ביום שמכריזים על הפרדת כוחות. היא נסדקת חודשים לפני כן.
היום שבו מגיע הריב הגדול — הוא רק היום שבו כבר אי אפשר יותר להעמיד פנים.
האמת הפשוטה היא שרוב מערכות היחסים לא נשברות ברעש. הן נשחקות בשקט.
מה אפשר לעשות
לשאול את עצמך עוד לפני שמגיע הריב: מתי בפעם האחרונה שאלתי את האדם מולי "איך אתה באמת?" ועצרתי לשמוע את התשובה? מתי בפעם האחרונה בחרתי בקשר על פני הצורך להיות צודק?
הדברים הקטנים האלה — הם לא קטנים בכלל. הם הבסיס של כל מערכת יחסים שמחזיקה לאורך זמן.
— ד"ר איל הורוביץ